דלגו לתוכן
מגזין תוכן בעבריתקצב יום

חדשות בינה מלאכותית וטכנולוגיה, בלי רעש.

חיפוש
חדש באתר
גניבת זהות: איך מזהים שימוש בפרטים שלכם ולמי מדווחיםבדיקת תשובות בינה מלאכותית: איך מאמתים עובדות ומקורותפיקסל 10: המפרט, המחיר בישראל ומגבלות הבינה המלאכותית בעבריתמצלמת אבטחה: שמירה מקומית, חיפוש חכם ועדכונים למצלמות ותיקותמהנדס תוכנה: מה עושים בתפקיד ואילו לימודים מובילים אליוחומת אש: איך היא מסננת חיבורים ומה היא לא חוסמתגוגל פיקסל: הטלפונים של גוגל והמשמעות לקונים בישראלסייבר ישראלי: ההבדל בין חברות אבטחה, שירותי הגנה והמערך הלאומי
סייבר ואבטחת מידע

מערך הסייבר: מה תפקידו ומתי פונים למוקד 119

מערך הסייבר הלאומי מגן על המרחב הדיגיטלי בישראל ועוזר לאזרחים ולארגונים כשיש תקיפה. בכל חשד לאירוע סייבר אפשר לפנות למוקד 119, שפועל מסביב לשעון ונותן מענה מקצועי ראשוני.

מגן כחול שקוף מגן על רשת חיבורים מפני אות חשוד
תמונה: איור שנוצר בבינה מלאכותית

מערך הסייבר הלאומי מגן על המרחב הדיגיטלי בישראל ועוזר לאזרחים ולארגונים כשיש תקיפה. בכל חשד לאירוע סייבר אפשר לפנות למוקד 119, שפועל מסביב לשעון ונותן מענה מקצועי ראשוני.

מהו מערך הסייבר ומתי אפשר להיעזר בו

מערך הסייבר הלאומי הוא גוף ממלכתי, מבצעי וטכנולוגי, שתפקידו להגן על מרחב הסייבר בישראל. הוא פועל במסגרת משרד ראש הממשלה ועוסק בהיערכות לתקיפות, בחיזוק ההגנה של ארגונים ואזרחים ובטיפול באיומים ובאירועים. לצד הפעילות המבצעית הוא מקדם מדיניות, טכנולוגיות והכשרת כוח אדם בתחום. כך מתוארים תפקידיו באתר הרשמי של המערך.

לאזרחים ולבעלי עסקים, הכתובת הישירה בעת חשד לתקיפה היא מוקד 119. המוקד פועל מסביב לשעון ונותן מענה מקצועי ראשוני. אפשר לפנות גם אחרי ניסיון תקיפה שלא הצליח, או כשיש רק חשד. אין צורך להגיע עם אבחון טכני מוכן.

השירות מתאים גם לפגיעה בחשבון אישי, להודעת התחזות או לאירוע בעסק קטן. לדוגמה, הודעת SMS שמבקשת להסדיר תשלום דרך קישור לאתר שנראה כמו אתר של חברה מוכרת היא מקרה שאפשר לדווח עליו. לפני שלוחצים על קישור כזה, כדאי לקרוא איך מזהים הודעות פישינג.

המערך פועל כגוף אחד כבר כמה שנים. בדצמבר 2017 הודיע ראש הממשלה על מינויו של יגאל אונא לראש המערך, לאחר שעמד בראש היחידה לטכנולוגיות סייבר, כפי שדווח אז במעריב.

אילו אירועים אפשר לדווח למערך הסייבר
סוג האירועמה נכלל בדף השירות הרשמי
פגיעה בחשבוןפריצה לרשת חברתית או חטיפת חשבון וואטסאפ
התחזותהודעות דיוג ודפים מתחזים
פגיעה במידעדלף מידע או דלף פרטי כרטיסי אשראי
תקיפה של מערכותכופרה, מניעת שירות או השחתת אתר

מקור: מערך הסייבר הלאומי: דיווח על אירוע סייבר

מה עושה המערך מעבר למענה לפניות

המרכז הארצי לניהול אירועי סייבר, שהוא חלק מהמערך, מקבל ומנתח דיווחים ומשתף מידע עם גופים בישראל ועם שותפים בחו״ל. בין תפקידיו: פרסום התרעות, תיאום הטיפול באירועים ובניית תמונת מצב של האיומים במרחב האזרחי. הפירוט מופיע בעמוד המרכז הארצי.

חלק גדול מהעבודה יזום. לפי הדוח השנתי של המערך ל־2025, שפורסם בפברואר 2026, נשלחו במהלך השנה כ־2,480 התרעות על איומי סייבר, בערך פי 2.5 מהשנה הקודמת. כ־2,304 מהן היו פניות יזומות לארגונים שנמצאו אצלם סימנים לתקיפה ממוקדת. 93% מההתרעות הופנו לארגונים מסוימים, 3.7% למשק כולו, 1.3% לקבוצות של ארגונים ו־2% לציבור הרחב, בעיקר בנושא פישינג והונאות. הנתונים פורסמו באתר אייס.

הדיווח של אזרח או עסק נכנס לתמונה הזאת. לצד הסיוע לפונה, המרכז אוסף מידע על ניסיונות תקיפה ועל חולשות שהתגלו, ולכן גם דיווח על ניסיון שלא גרם נזק יכול לעזור לזהות קמפיין רחב יותר.

בעסק אפשר להיעזר בהתרעות ובהנחיות של המערך כחלק מההיערכות השוטפת. כדי לקבוע מראש מי מטפל בהתרעה ולמי העובדים פונים, אפשר להיעזר במדריך על כתיבת נהלי אבטחת מידע לעסק.

על מה מדווחים למוקד 119: הנתונים של 2024 ו־2025

לפי הדוח השנתי ל־2025, התקבלו במוקד 119 כ־26,500 דיווחים על אירועי סייבר, עלייה של 55% לעומת 2024. אלה סוגי האירועים הנפוצים לפי חלקם מכלל הדיווחים:

  • פישינג (דיוג): 52%
  • מבצעי השפעה ולוחמה פסיכולוגית: 13%
  • פריצה לחשבונות ברשתות חברתיות, בדואר ובגוגל: 11%
  • חדירה למערכות מחשוב: 9%

החודש העמוס ביותר היה יוני 2025, בזמן מבצע "עם כלביא", עם כ־3,650 דיווחים, כ־75% מעל חודש ממוצע. הדוח מונה גם את דרכי החדירה העיקריות לארגונים: התחזות בדואר אלקטרוני, נוזקות שגונבות סיסמאות (Infostealer), תקיפות דרך ספקים, ניצול מערכות שלא עודכנו ומוצרי אבטחה, וניצול מכשירים מחוברים לאינטרנט (IoT). הנתונים מופיעים בדיווח באייס.

בשנה שלפני כן התמונה הייתה דומה בקנה מידה קטן יותר. ב־2024 התקבלו במוקד יותר מ־17,000 דיווחים, עלייה של 24% לעומת 2023. 8,191 מהם הגיעו מאזרחים והשאר מארגונים. בהודעות הפישינג של 2024 הגופים שהתחזו אליהם הכי הרבה היו ביט (15%), דואר ישראל (12%) וכאל (10%), לפי הדיווח במאקו על הדוח השנתי, שפורסם בפברואר 2025.

מהנתונים עולה שרוב הפניות עוסקות במצבים יומיומיים: הודעה מזויפת, חשבון שנפרץ או ניסיון להיכנס למערכת של עסק. מי שקיבל הודעה כזאת או איבד גישה לחשבון נמצא בדיוק בקהל שהמוקד משרת.

מה המענה הראשוני אינו מכסה

לפי דף שירות הדיווח הרשמי, המרכז אינו מטפל בתקלות מחשב, והפנייה אליו אינה מחליפה תלונה במשטרה. אם נגנב מכם כסף, אם מאיימים עליכם או אם דורשים מכם כופר, הדיווח ל־119 לא פותח הליך פלילי. את זה עושים במשטרה.

בעסק, השירות גם אינו מחליף תחזוקה, ניטור או פעולות הגנה של הארגון עצמו. המוקד נותן מענה ראשוני והכוונה, ואת העבודה הטכנית בתוך המערכות עושים אנשי המחשוב של העסק או ספק חיצוני.

אם חלה על הארגון חובת דיווח לרגולטור או לגוף מנחה, שיתוף המערך באירוע אינו מחליף אותה. דיווח ל־119 לא אומר שכל הגורמים הרלוונטיים כבר יודעים על האירוע.

לתכנון הטיפול באירוע עצמו, המדריך על זיהוי מתקפת סייבר והתגובה הראשונית מסביר את ההבדלים בין סוגי התקיפות ואת הצעדים הראשונים בכל אחד מהם.

איך מדווחים למערך הסייבר

דף השירות הרשמי מציע כמה דרכים לדווח. אפשר לבחור את זו שנוחה לכם, לפי דחיפות האירוע וכמות החומר שיש בידיכם:

  1. שיחה למוקד 119: מתאימה כשהאירוע מתרחש עכשיו או כשאתם לא בטוחים מה קרה ורוצים לשמוע הכוונה.
  2. טופס מקוון: יש טופס לאזרח וטופס לארגון. ממלאים את פרטי האירוע, מצרפים קבצים ושולחים.
  3. דואר אלקטרוני: כתובת הדיווח מופיעה בדף השירות.
  4. וואטסאפ: הצ'אטבוט של המערך, CyBot, מקבל דיווחים בערוץ ייעודי.

אחרי שליחת הטופס מגיע אישור אוטומטי עם מספר דיווח לכתובת הדואר שמסרתם. אנשי מוקד 119 יוצרים קשר לפי הצורך, כך שלא כל דיווח יקבל שיחה חוזרת. שמרו את מספר הדיווח, הוא שימושי אם תצטרכו להוסיף מידע או לפנות שוב.

בעסק כדאי להחליט מראש מי מדווח, באיזה טופס ובאיזו כתובת דואר. כך האישור ומספר הדיווח מגיעים לאדם שמטפל באירוע, ולא לתיבה של עובד שלא קשור לטיפול.

אילו פרטים להכין לפני הדיווח

דף השירות מפרט את המידע שעוזר לצוות המוקד להבין את האירוע. הכינו את הפרטים האלה לפני שאתם ממלאים את הטופס או מתקשרים:

  • פרטי קשר: שם, טלפון וכתובת דואר שתקבלו בה את האישור.
  • תאריך ושעה של האירוע, גם אם הם משוערים.
  • צילום מסך של ההודעה, הדף או ההתראה.
  • כתובת האתר (URL) או כתובת ה־IP הרלוונטית.
  • מזהים טכניים ויומני פעילות (לוגים), אם יש בידיכם.

אם קיבלתם הודעת דואר חשודה, שמרו את ההודעה המקורית לפני שאתם מוחקים אותה. צילום מסך מראה מה כתוב, אבל ההודעה עצמה מכילה גם את פרטי השולח והשרתים שדרכם עברה.

בתיאור האירוע כתבו מה ראיתם ומה עשיתם בפועל. למשל: התקבלה הודעה, נפתח קישור והוזנו פרטי כניסה. או: ההודעה רק התקבלה ולא נפתחה. תיאור מדויק עוזר יותר מקביעה שהייתה פריצה, כשעדיין אינכם יודעים זאת.

בעסק, צרפו גם את רשימת המערכות שנפגעו או שנראות חשודות ואת שם איש הקשר הטכני, אם יש כזה. כך הצוות במוקד יכול לפנות ישר לאדם שמכיר את המערכות.

מקורות

אהבתם? שתפו עם מי שזה יעזור לו