דלגו לתוכן
מגזין תוכן בעבריתקצב יום

חדשות בינה מלאכותית וטכנולוגיה, בלי רעש.

חיפוש
חדש באתר
גניבת זהות: איך מזהים שימוש בפרטים שלכם ולמי מדווחיםבדיקת תשובות בינה מלאכותית: איך מאמתים עובדות ומקורותפיקסל 10: המפרט, המחיר בישראל ומגבלות הבינה המלאכותית בעבריתמצלמת אבטחה: שמירה מקומית, חיפוש חכם ועדכונים למצלמות ותיקותמהנדס תוכנה: מה עושים בתפקיד ואילו לימודים מובילים אליוחומת אש: איך היא מסננת חיבורים ומה היא לא חוסמתגוגל פיקסל: הטלפונים של גוגל והמשמעות לקונים בישראלסייבר ישראלי: ההבדל בין חברות אבטחה, שירותי הגנה והמערך הלאומי
סייבר ואבטחת מידע

גניבת זהות: איך מזהים שימוש בפרטים שלכם ולמי מדווחים

גניבת זהות היא שימוש בפרטים האישיים או הפיננסיים שלכם ללא רשותכם. חיובים לא מוכרים ושינויים בחשבונות מחייבים בירור מהיר. בישראל פונים לגוף שנפגע, ולפי המקרה גם למערך הסייבר ולמשטרה.

כרטיס זהות סמלי והעתק שקוף שלו לצד מגן אבטחה
תמונה: איור שנוצר בבינה מלאכותית

גניבת זהות היא שימוש בפרטים האישיים או הפיננסיים שלכם ללא רשותכם. חיובים לא מוכרים ושינויים בחשבונות מחייבים בירור מהיר. בישראל פונים לגוף שנפגע, ולפי המקרה גם למערך הסייבר ולמשטרה.

מהי גניבת זהות ומה ההבדל בינה לבין דליפת מידע

גניבת זהות מתרחשת כשמישהו משתמש בפרטים האישיים או הפיננסיים שלכם ללא רשותכם, למשל כדי לקנות בכרטיס שלכם או לפתוח חשבון על שמכם. זו ההגדרה שמציגה רשות הסחר הפדרלית בארצות הברית. כאן המונח משמש לתיאור התופעה, בלי לקבוע איזו עבירה משפטית מתקיימת בכל מקרה.

חשיפת פרטים ושימוש בהם הם מצבים שונים. הודעה שמידע שלכם דלף מעידה על חשיפה, אך אינה מוכיחה שמישהו כבר התחזה לכם. גם פריצה לחשבון ושימוש בזהות יכולים לחפוף: מי שנכנס לתיבת הדואר שלכם עשוי לקבל גישה למידע אישי ולשלוח הודעות בשמכם. הנחיות האבטחה של Google מתייחסות גם לשינויים בפרטי השחזור ולהודעות שנשלחו ללא ידיעת המשתמש.

כשמזהים שימוש לא מוכר, פונים מיד לשירות שבו הוא התרחש. אם מעורבים חשבון בנק או אמצעי תשלום, מדווחים לגוף הפיננסי. באירוע מקוון אפשר לקבל סיוע ראשוני ממערך הסייבר, ובחשד לעבירה אפשר להגיש תלונה במשטרה. הפירוט מופיע בהמשך.

איך זה נראה בפועל

  • מישהו מזמין מוצרים או שירותים בפרטי כרטיס האשראי שלכם.
  • נפתח על שמכם חשבון או שירות שלא ביקשתם.
  • מישהו משתלט על חשבון דואר או רשת חברתית ומשנה את פרטי השחזור.
  • מתחזה פונה לאנשים אחרים בשמכם, למשל בהודעות מהחשבון שנפרץ.
סימנים אפשריים לשימוש בפרטים האישיים או הפיננסיים
הסימןמה הוא עשוי להעיד
חיוב או חשבונית שאינכם מזהיםשימוש בפרטי הכרטיס או בשירות ללא רשותכם
משיכה שלא ביצעתם בחשבון הבנקפעילות כספית לא מורשית
חשבון בדוחות האשראי שאינכם מכיריםשימוש בזהות שלכם לפתיחת חשבון
חשבון שהפסיק להגיע בדוארשינוי כתובת החיוב על ידי גורם אחר

מקור: רשות הסחר הפדרלית בארצות הברית: סימנים לגניבת זהות

אילו סימנים מצדיקים בירור

לפי רשות הסחר הפדרלית, סימני אזהרה הם חיובים או חשבוניות שאינכם מזהים, משיכות מהבנק שלא ביצעתם וחשבונות בדוחות האשראי שלכם שאינכם מכירים. גם חשבון שהפסיק להגיע בדואר יכול להעיד על שינוי כתובת החיוב. כל סימן כזה מצדיק בירור מול הגוף הרלוונטי, בלי להסיק מראש מה מקורו.

בחשבונות מקוונים, שימו לב לשינוי לא מוכר בסיסמה, במספר הטלפון לשחזור או בכתובת הדואר לשחזור. גם מכשיר מחובר שאינכם מזהים והודעות שנשלחו מחשבונכם בלי שכתבתם אותן מחייבים בדיקה בהגדרות החשבון. לפי Google, תוקפים משנים לעיתים קרובות את פרטי השחזור כדי לשמור על השליטה בחשבון.

כדי לבדוק התראה שקיבלתם, היכנסו לשירות דרך היישומון או כתובת האתר המוכרת לכם. בנק ישראל מזהיר שהתקשורת המזויפת יכולה להגיע מכתובת או ממספר טלפון שנראים כאילו הם שייכים לבנק. דוגמאות לסימנים בתוך ההודעה מופיעות במאמר על זיהוי הודעות פישינג.

סקירה קבועה של פירוט האשראי ושל תנועות הבנק היא הדרך הפשוטה לתפוס שימוש לא מורשה. בנק ישראל ממליץ לעבור על פעילות החשבון באופן סדיר ולחפש עסקאות שאינכם מזהים.

איך פרטים וקודי אימות מגיעים למתחזה

בנק ישראל מתאר הונאות התחזות שבהן פונים לאנשים בשם בנק, חברת כרטיסי אשראי, בנק ישראל או המשטרה. הפנייה מגיעה בשיחה, בהודעת טקסט או בדואר אלקטרוני, לעיתים מכתובת או ממספר שנראים שייכים לבנק, ולעיתים עם מסמך מזויף כמו תעודת שוטר או מכתב שנראה כאילו נשלח מבנק ישראל. ההודעה עשויה להפנות לאתר מזויף.

המתחזים מנסים להשיג פרטים אישיים, פרטי חשבון וכרטיס וקודים חד־פעמיים שנשלחים לטלפון. שיטות הלחץ הנפוצות הן איומים, טענה דחופה שהחשבון בסכנה או שיש תקלה טכנית שדורשת טיפול מיידי, והצעות כסף, הגרלות או השקעות מפתות.

נניח שמתקשר מציג את עצמו כנציג הבנק וטוען שעליו לעצור העברה חשודה. הוא מבקש שתקריאו קוד שהתקבל במסרון. בנק ישראל מציין שבנקים וחברות אשראי אינם מבקשים קודים כאלה בשיחה שהם יזמו. הפעולה המתאימה היא לנתק ולחייג בעצמכם למספר שמצאתם באתר הרשמי של הבנק. אם כבר מסרתם את הקוד, דווחו לבנק מיד, גם אם עדיין לא הופיע חיוב.

מה עושים כדי להקטין את הסיכון

  • אל תיכנסו לחשבון הבנק דרך קישור בהודעת טקסט או בדואר אלקטרוני.
  • בדקו היטב את כתובת האתר לפני הכניסה, במיוחד אם הגעתם אליו דרך מנוע חיפוש.
  • אל תמסרו פרטי כרטיס או קוד שנשלח אליכם בהודעה.
  • כשיש ספק, אל תענו להודעה או לשיחה ואל תלחצו על הקישור עד שבדקתם מול הבנק או החברה.

למי פונים בישראל כשיש חשד

נכון ל־19 בנובמבר 2026, בנק ישראל מפרסם רשימת מוקדי הונאות בנקאיים. לפי הוראה 426 של הפיקוח על הבנקים, המוקד צריך להיות מאויש ברציפות בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. ברשימה מופיעים בין השאר הפועלים (9391*), לאומי (5946*), מזרחי טפחות (8860*), דיסקונט (076-8050010) וישראכרט (03-6364400). בדקו את המספר העדכני בדף עצמו לפני שאתם מתקשרים.

כשיש חשש לשימוש באמצעי תשלום, פנו למוקד של הבנק או חברת האשראי, תארו מה נחשף ואילו פעולות אינכם מזהים, ובקשו הנחיות לעצירת השימוש.

באירוע מקוון אפשר לפנות למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי או להגיש דיווח מקוון על אירוע סייבר. לפי דף השירות, אחרי ההגשה נשלח אישור אוטומטי עם מספר דיווח, ונציגי מרכז 119 עשויים ליצור קשר עם מגישי הדיווח. אפשר לדווח גם בדואר אלקטרוני ובוואטסאפ דרך CyBot של המערך. לקראת הדיווח שמרו את ההודעה המקורית, צילומי מסך, כתובת העמוד ומועד האירוע. פירוט נוסף על סוג הסיוע מופיע בהסבר על מערך הסייבר ומוקד 119.

דיווח למערך הסייבר אינו מחליף תלונה במשטרה. בחשד לעבירה, למשל כשנגנב כסף או נפתחה הלוואה על שמכם, אפשר להגיש תלונה במשטרה ולצרף את המסמכים הרלוונטיים.

אם הפנייה לבנק לא קיבלה מענה מספק, בנק ישראל מפנה למחלקת הביטחון של הבנק, לנציבות תלונות הציבור על הבנק או להגשת תלונה לפיקוח על הבנקים. בזמן שמטפלים בפנייה, המשיכו לעקוב אחר התנועות בחשבון.

איך בודקים אם נלקחו הלוואות או אשראי על שמכם

שימוש בזהות לא תמיד נראה בפירוט הכרטיס. מי שנוטל הלוואה או פותח מסגרת אשראי על שמכם יכול להשאיר עקבות רק בנתוני האשראי. כדי לבדוק, אפשר להפיק את דוח ריכוז הנתונים ממערכת נתוני האשראי של בנק ישראל.

לפי דף נתוני האשראי של בנק ישראל, אפשר להפיק את הדוח בחינם פעם בשנה דרך אתר creditdata.org.il. לפי הסבר של בנק מזרחי טפחות, אפשר להזמין אותו גם בטלפון 6194*.

עברו על הדוח וחפשו התחייבויות שאינכם מכירים. אם מצאתם הלוואה או מסגרת שלא ביקשתם, פנו לגוף שמופיע בדוח, כתבו לו שלא אתם נטלתם את האשראי ושמרו העתק של הפנייה. מומלץ להגיש גם תלונה במשטרה. בנק ישראל מדגיש שכדאי לתקן טעות בנתונים מוקדם ככל האפשר.

איך מאבטחים את החשבון לאחר חשיפה

אם החשד נוגע לחשבון Google, ההנחיות של החברה פותחות בשחזור הגישה דרך דף השחזור הרשמי כשאין אפשרות להיכנס. אחר כך עוברים על אירועי האבטחה האחרונים בחשבון, מסמנים פעולות שלא ביצעתם ומסירים מכשירים שאינכם מזהים.

החליפו סיסמה והפעילו אימות דו־שלבי כדי להוסיף בדיקת זהות בעת הכניסה. אפשר להיעזר בהוראות להפעלת אימות דו־שלבי ושמירת גיבוי. אם השתמשתם באותה סיסמה באתרים או ביישומונים נוספים, החליפו אותה גם בהם. כדאי לבדוק גם יישומי צד שלישי שיש להם גישה לחשבון ולהסיר את אלה שאינכם מכירים.

ב־Gmail בדקו כללי העברה אוטומטית, מסננים שמוחקים או מסתירים הודעות, ותוויות שלא הגדרתם. Google מציינת גם שכדאי לחפש הודעות שנשלחו בלי ידיעתכם ומיילים שנעלמו מתיבת הדואר. בדקו שמספר הטלפון והכתובת לשחזור שייכים לכם.

עברו על פעילות כספית בשירותי Google שבהם שמרתם אמצעי תשלום, כמו Google Pay ו־Google Play, ודווחו על חיובים לא מורשים. אם שמרתם בחשבון פרטי בנק או חושדים בשימוש בזהות, פנו גם לבנק. אם המכשיר עצמו חשוד, הסירו ממנו תוכנה זדונית ועדכנו את הדפדפן.

לפני שסוגרים את הטיפול, ודאו שחזרתם לשלוט בפרטי השחזור, שהפעילות הלא מוכרת דווחה לשירות ושאין תנועות כספיות נוספות שאינכם מזהים. שמרו את מספרי הפניות והתיעוד להמשך הבירור.

מקורות

אהבתם? שתפו עם מי שזה יעזור לו