מקרן: מה זה ואיך הוא עובד
מקרן (Projector) הוא מכשיר שמקבל אות וידאו, למשל ממחשב, מסטרימר, מקונסולה או מאפליקציות שמובנות בו, ומטיל אותו כתמונה מוגדלת על קיר או על מסך הקרנה. טלוויזיה מאירה את התמונה מתוך המסך עצמו. במקרן התמונה נוצרת מאור שמוחזר מהמשטח, ולכן איכות התמונה תלויה מאוד בחדר: בכמות האור שנכנסת אליו, בצבע הקיר ובמרחק בין המקרן למשטח. מי שחושב על סטרימר למקרן יכול לקרוא על אפל טי וי: מכשיר מול שירות.
בכל מקרן יש שלושה חלקים עיקריים:
- מקור אור: מנורה, נורות LED או לייזר.
- שבב תמונה: DLP, LCD או LCoS. השבב הופך את האור לפיקסלים.
- עדשה: קובעת כמה גדולה תצא התמונה מכל מרחק.
היתרון המרכזי של מקרן הוא גודל התמונה. מקרן ביתי יכול להטיל תמונה של 100 אינץ' ומעלה, והוא תופס מעט מקום כשהוא כבוי. החיסרון המרכזי הוא הרגישות לאור: בחדר מואר התמונה נראית דהויה, כי השחור שלה לא יכול להיות כהה יותר מהקיר שעליו היא מוקרנת.
מקרן או טלוויזיה: למי זה מתאים
מקרן מתאים בעיקר במצבים הבאים:
- קולנוע ביתי: חדר שאפשר להחשיך, וצפייה בעיקר בערב.
- דירה קטנה: מסך גדול שלא תופס קיר באופן קבוע. מקרן קצר טווח אפשר להציב קרוב מאוד לקיר.
- חדרי ישיבות וכיתות: הצגת מצגות לקבוצה.
- צפייה ניידת: מקרנים קטנים עם סוללה לחצר, לחופשה או לאירוע.
טלוויזיה עדיפה למי שצופה בעיקר בשעות היום בסלון מואר, למי שחשובים לו שחור עמוק וניגודיות גבוהה בלי להתעסק בהחשכה, ולמי שרוצה מכשיר שעובד בלי כיוונים. אם אתם מתלבטים בין השניים, השוו גם לטלוויזיה 65 אינץ', גודל נפוץ בסלון.
נקודה שקל לפספס היא הסאונד. ברוב המקרנים יש רמקול מובנה בסיסי, ובמקרנים ביתיים רבים המכשיר עומד מאחורי הצופים או לצידם. לכן משתמשים רבים מוסיפים מקרן קול (Soundbar) או רמקולים חיצוניים, וזו עלות נוספת שצריך להכניס לחשבון.
מתלבטים בין מקרן לטלוויזיה גדולה? במדריך לטלוויזיה 65 אינץ' יש מרחקי צפייה וסוגי פאנלים.
בהירות: מה המשמעות של לומנים ANSI ו-ISO
הנתון הראשון שבודקים במקרן הוא הבהירות, והיא נמדדת בלומנים. הבעיה היא שלא כל מספר לומנים נמדד באותה דרך:
- ANSI לומנים: שיטה ותיקה. מודדים את הבהירות בתשע נקודות מפוזרות על המסך ומחשבים ממוצע.
- ISO לומנים: לפי תקן בינלאומי של ISO. השיטה נחשבת מחמירה מעט יותר, ולכן אותו מקרן מקבל בה בדרך כלל מספר נמוך יותר, גם כשבפועל הוא בהיר באותה מידה. לפי אחד המקורות, מקרן של 1,000 ANSI לומנים עשוי לקבל כ-850 ISO לומנים, תלוי בשיטת הבדיקה. אין נוסחת המרה מדויקת בין השיטות.
- "LED לומנים" או סתם "לומנים": מספר שלא מציין לפי איזה תקן נמדד. אי אפשר לדעת ממנו כמה בהירה תהיה התמונה בפועל, ולכן לא כדאי להשוות לפיו.
הכלל הפשוט: משווים ANSI מול ANSI ו-ISO מול ISO. אם היצרן לא מציין תקן, התייחסו למספר בזהירות.
אלה טווחי בהירות שמקובלים אצל יצרני מקרנים. הם הערכה כללית, והתמונה שתקבלו תלויה גם בגודל המסך ובסוג המשטח:
| סביבת צפייה | בהירות מומלצת (הערכת יצרנים) |
|---|---|
| חדר חשוך, בסגנון קולנוע | 500–800 לומנים |
| צפייה ביום עם מעט אור בחדר | 1,000–2,000 לומנים |
| חלל מואר או צפייה בחוץ | מעל 2,000 לומנים |
ככל שהתמונה גדולה יותר, אותה כמות אור מתפזרת על שטח גדול יותר והתמונה נראית חשוכה יותר. מי שמתכנן תמונה של 120 אינץ' צריך בהירות גבוהה יותר ממי שמסתפק ב-80 אינץ', ולכן כדאי לו לבחור דגם בקצה העליון של הטווח. לא בטוחים איזה גודל מתאים לחדר? בדקו איזה גודל מסך לפי מרחק צפייה.
מרחק הקרנה ויחס הטלה (Throw Ratio)
יחס ההטלה קובע מאיזה מרחק המקרן צריך לעמוד כדי ליצור תמונה ברוחב מסוים. מחשבים אותו כך: המרחק מהמקרן למסך חלקי רוחב התמונה. יחס של 1.5:1, למשל, אומר שעל כל מטר רוחב של תמונה המקרן צריך לעמוד 1.5 מטר מהקיר.
| סוג מקרן | יחס הטלה (בקירוב) | מה זה אומר בבית |
|---|---|---|
| טווח רגיל (Standard / Long Throw) | מעל 1:1 | מוצב בקצה החדר או נתלה מהתקרה |
| טווח קצר (Short Throw) | בין 0.4:1 ל-1:1 | לתמונה של 100 אינץ', בערך מטר עד שני מטרים מהקיר |
| טווח קצר במיוחד (Ultra Short Throw) | מתחת ל-0.4:1 | עומד על מזנון צמוד לקיר, כמה עשרות ס"מ ממנו |
נניח שאתם רוצים תמונה של 100 אינץ' ביחס 16:9. רוחב התמונה יהיה כ-2.21 מטר. מקרן עם יחס הטלה 1.2:1 יצטרך לעמוד בערך 2.65 מטר מהקיר (2.21 כפול 1.2). מקרן עם יחס 0.25:1 יעמוד כ-55 ס"מ מהקיר בלבד. לחישובים כאלה יעזור ממיר אינץ' לס"מ.
בחלק מהמקרנים יש עדשת זום עם טווח יחסים, למשל 1.2 עד 2.0, וזה נותן גמישות במיקום. במקרן עם עדשה קבועה יש יחס אחד בלבד, ולכן צריך לתכנן את המיקום מראש. תיקון אלכסון דיגיטלי (Keystone) חותך ומשנה את קנה המידה של התמונה, ולכן מוריד את הרזולוציה בפועל ופוגע בחדות, בעיקר בטקסט.
טכנולוגיות תמונה: DLP, LCD, LCoS ומה זה 4K במקרן
שבב התמונה משפיע על הצבעים, על הניגודיות ועל תופעות לוואי מסוימות:
| טכנולוגיה | איך היא עובדת | נקודות לבדיקה |
|---|---|---|
| DLP | שבב עם מראות זעירות. בדגמים עם שבב יחיד יש גלגל צבעים מסתובב | חלק מהצופים רואים "אפקט קשת", הבזקי צבע קצרים, בגלל גלגל הצבעים |
| LCD (3LCD) | מנסרה מפצלת את האור לאדום, ירוק וכחול, כל צבע עובר בלוח LCD משלו, והצבעים מתאחדים שוב | אין גלגל צבעים ולכן אין אפקט קשת. הניגודיות משתנה מאוד מדגם לדגם |
| LCoS | שכבת גביש נוזלי על גבי שבב סיליקון שמחזיר את האור | נפוץ במקרני קולנוע ביתי יקרים, למשל D-ILA של JVC ו-SXRD של Sony |
בנושא 4K צריך לקרוא את המפרט בעיון. רוב מקרני ה-DLP הביתיים שמסומנים "4K UHD" משתמשים בשבב אחד של Texas Instruments ברזולוציה טבעית של 1920x1080, ובטכנולוגיית XPR שמזיזה את הפיקסלים במהירות כדי להכפיל אותם פי ארבעה. כך מתקבלים על המסך כ-8.3 מיליון פיקסלים נפרדים, וזה מה שאיגוד CTA דורש כדי להגדיר תמונה כ-4K UHD. יש ויכוח אם השיטה הזו שקולה ל-4K טבעי (Native), אבל לפי אתר Projector Reviews ההבדל כמעט לא נראה במרחקי צפייה רגילים.
מה זה אומר בפועל: מקרן שהמפרט שלו מציין רק "תומך ב-4K" אולי מקבל אות 4K אבל מציג אותו ברזולוציה נמוכה יותר. חפשו במפרט את הרזולוציה הטבעית (Native Resolution) ואת השיטה שבה מוצג ה-4K.
מקור אור: מנורה, LED או לייזר
סוג מקור האור קובע כמה זמן המקרן יחזיק עד שהתמונה תתחיל להחשיך, ואם תצטרכו להחליף בו רכיבים.
- מנורה (Lamp): שיטה ותיקה שמגיעה לבהירות גבוהה במחיר נמוך יחסית. אורך החיים מוערך בדרך כלל ב-3,000 עד 6,000 שעות, לפי הדגם. אחרי זה מחליפים מנורה. המנורה צריכה גם זמן חימום וקירור.
- LED: נפוץ במקרנים קטנים וניידים. נדלק מהר וצורך פחות חשמל, אבל במקרנים זולים הבהירות האמיתית לרוב נמוכה.
- לייזר: נדלק כמעט מיד ושומר על בהירות לאורך זמן. Epson, למשל, מציינת אורך חיים של עד 20,000 שעות למקור האור שלה. לפי ההגדרה של החברה, זה הזמן המשוער עד שהבהירות יורדת ב-50% לעומת השימוש הראשון. המכשיר לא מפסיק לעבוד בנקודה הזו. החברה גם מציינת שרכיבים אחרים עשויים לדרוש החלפה מוקדם יותר.
נניח שאתם צופים כשלוש שעות ביום. 3,000 שעות הן אז קצת יותר משנתיים וחצי, ו-20,000 שעות הן יותר מ-18 שנה. בשימוש ביתי רגיל ההבדל מתבטא בעיקר בעלות של מנורות חלופיות ובשמירה על בהירות לאורך שנים.
רשימת בדיקה לפני שבוחרים מקרן
- מדדו את החדר. רשמו את המרחק האפשרי בין מקום המקרן לקיר ואת רוחב הקיר. לפי המספרים האלה תדעו אם אתם צריכים מקרן רגיל, קצר טווח או קצר טווח במיוחד.
- בדקו כמה אור יש בחדר. אם אין וילונות אטומים והצפייה בעיקר ביום, כוונו לבהירות גבוהה, או שקלו טלוויזיה.
- חפשו לומנים עם תקן. ANSI או ISO. מספר בלי תקן הוא מספר שיווקי.
- בדקו רזולוציה טבעית. Full HD (1920x1080) הוא מינימום סביר לצפייה בסרטים. אם כתוב 4K, בדקו איך הוא מושג.
- בדקו חיבורים ותוכנה. כניסות HDMI, תמיכה ב-HDR, אפליקציות סטרימינג מובנות או צורך בסטרימר חיצוני, וחיבור Bluetooth לרמקולים.
- בדקו את רעש המאוורר. המפרט מציין רעש ב-dB. במקרן שעומד ליד הספה זה משמעותי יותר מאשר במקרן שתלוי מאחור.
- החליטו על משטח ההקרנה. קיר לבן וחלק מספיק לרוב המשתמשים. מסך הקרנה ייעודי, ובמיוחד מסך שדוחה אור מהסביבה (ALR) למקרנים קצרי טווח, משפר את הניגודיות בחדר מואר.
- הוסיפו לחשבון עלויות נלוות. מתקן תלייה, כבל HDMI ארוך, מערכת סאונד, מסך, ובמקרני מנורה גם מנורה חלופית.
- בדקו אחריות ויבואן. בישראל כדאי לוודא שיש למקרן יבואן מורשה או אחריות מקומית, ושהמכשיר תומך באפליקציות שאתם משתמשים בהן.
שאלות נפוצות
כמה לומנים צריך מקרן לסלון?
לפי הערכות של יצרנים, בחדר חשוך מספיקים 500 עד 800 לומנים, ולצפייה ביום עם מעט אור כדאי 1,000 עד 2,000 לומנים. המספרים מתייחסים ללומנים שנמדדו לפי תקן ANSI או ISO. מספר שיווקי בלי תקן לא מתאים להשוואה.
אפשר להקרין על קיר בלי מסך?
כן. קיר לבן, חלק ומט נותן תמונה טובה ברוב המקרים. מסך הקרנה משפר את האחידות ואת הניגודיות, ובמיוחד מסך ALR בחדר מואר.
מה ההבדל בין ANSI לומנים ל-ISO לומנים?
אלה שתי שיטות מדידה של בהירות. שיטת ISO נחשבת מחמירה מעט יותר, ולכן היא נותנת בדרך כלל מספר נמוך יותר לאותו מקרן. משווים בין דגמים רק כשהבהירות נמדדה באותו תקן.
מקרן 4K הוא באמת 4K?
תלוי בדגם. מקרני DLP רבים יוצרים תמונת 4K בעזרת הזזת פיקסלים משבב Full HD, ואיגוד CTA מכיר בשיטה הזו כ-4K UHD. הרזולוציה האמיתית של השבב מופיעה במפרט תחת Native Resolution.
כמה זמן מחזיק מקרן לייזר?
Epson מציינת עד 20,000 שעות למקור האור במקרני הלייזר שלה. לפי ההגדרה שלה, זה הזמן המשוער עד שהבהירות יורדת למחצית, והתוצאה בפועל תלויה בתנאי השימוש.
