ליקוי ירח: מה היה ב-2026, ומתי הליקוי המלא הבא ייראה מישראל

ליקוי ירח: מה קרה ב-2026 ומה הבא בתור

ב-2026 התרחשו שני ליקויי ירח. הראשון היה ליקוי מלא ב-3 במרץ 2026, והשיא שלו נפל בשעות הצהריים לפי שעון ישראל. לכן הוא נראה רק ממזרח אסיה, מאוסטרליה, מהאוקיינוס השקט ומהיבשת האמריקאית. השני היה ליקוי חלקי ב-28 באוגוסט 2026, שנראה בעיקר מהאמריקות, מאירופה ומאפריקה.

ליקוי אוגוסט התחיל בישראל בסביבות 05:30 לפנות בוקר, כשהירח כבר היה נמוך במערב והשמיים התבהרו. השיא הגיע בערך ב-07:14 לפי שעון ישראל, אחרי שהירח כבר שקע והשמש זרחה. כלומר, גם מי שהספיק לראות משהו בארץ ראה רק את תחילת הליקוי.

האירוע הבא ברשימה של נאס"א הוא ליקוי חלקי-צל (פנומברלי) בלילה שבין 20 ל-21 בפברואר 2027. הוא יתרחש כשהירח מעל ישראל, אבל בליקוי כזה הירח רק מתעמעם קצת, והרבה צופים לא ישימו לב לשינוי. מי שמחכה לירח אדום מעל ישראל צריך לסמן ביומן את 31 בדצמבר 2028.

מה זה ליקוי ירח ולמה הירח נהיה אדום

ליקוי ירח מתרחש רק בירח מלא, כשכדור הארץ עובר בין השמש לירח והצל שלו נופל על פני הירח. לפי נאס"א, כל ליקוי ירח נראה מחצי כדור הארץ, החצי שבו הירח מעל האופק באותו זמן. לכן הוא נגיש הרבה יותר מליקוי חמה, שנראה רק מאזור מצומצם.

נאס"א מבחינה בין שלושה סוגים:

• ליקוי מלא: הירח כולו נכנס לאומברה, החלק הפנימי והכהה של הצל.
• ליקוי חלקי: רק חלק מהירח נכנס לאומברה, וחלק כהה "נוגס" בדיסקה.
• ליקוי פנומברלי: הירח עובר רק בצל החיצוני והחלש, וההתעמעמות קלה וקשה לזיהוי.

הצבע האדום מופיע בליקוי מלא. אור השמש עדיין מגיע לירח אחרי שהוא עובר דרך האטמוספרה של כדור הארץ. האטמוספרה מפזרת את האורכים הכחולים והסגולים, ומה שממשיך לירח הוא בעיקר אור אדום וכתום. נאס"א מתארת את זה כאילו כל הזריחות והשקיעות בעולם מוקרנות יחד על הירח.

ככל שיש באטמוספרה יותר אבק ועננים, הירח נראה אדום יותר. מכאן הכינוי "ירח דם".

טבלת ליקויי הירח הקרובים ומה ייראה מישראל

התאריכים, סוגי הליקוי ומשכי הליקויים בטבלה לקוחים מקטלוג הליקויים של נאס"א. שעות השיא הומרו לשעון ישראל, והערכת הנראות מהארץ מבוססת על השעה ועל אזורי הנראות שבקטלוג. כדאי לבדוק את מצב הירח באופק סמוך לתאריך.

בשנים הקרובות יש אפוא שני ליקויים מלאים שנוח לראות מישראל, בסוף 2028 ובסוף 2029, וליקוי חלקי טוב אחד ביולי 2028.

ליקוי 31 בדצמבר 2028: לוח זמנים בשעון ישראל

זה הליקוי שמעניין את רוב הקוראים בארץ. לפי לוח הזמנים העולמי (UT), בהמרה לשעון חורף בישראל (UTC+2), השלבים צפויים כך:

1. כ-16:04: תחילת השלב הפנומברלי. הירח עוד לא זרח, וממילא לא רואים כלום.
2. כ-17:08: תחילת השלב החלקי. הירח נמוך במזרח, ובערך בשעה הזאת מתחיל להיראות חלק כהה בשולי הדיסקה.
3. כ-18:16: תחילת השלב המלא. הירח כולו בצל ומקבל גוון אדום-נחושת.
4. כ-18:52: שיא הליקוי.
5. כ-19:28: סוף השלב המלא.
6. כ-20:36: סוף השלב החלקי. הירח חוזר להיות ירח מלא רגיל.

השעות נוחות: ערב חורפי, לפני חצות, בלי צורך לקום באמצע הלילה. מצד שני, בתחילת הליקוי הירח נמוך מאוד במזרח, ולכן צריך מקום עם אופק מזרחי פתוח, בלי בניינים או הרים שחוסמים את הנוף. בדצמבר יש גם סיכוי לעננות, אז כדאי לבדוק תחזית ולהכין מקום חלופי.

לשם השוואה, ליקוי הירח המלא האחרון שנראה מישראל היה בערב 7 בספטמבר 2025, והשלב המלא שלו נמשך כ-82 דקות.

איך צופים בליקוי ירח, ומה ההבדל מליקוי חמה

ליקוי ירח בטוח לצפייה בעין חשופה. מסתכלים על הירח ולא על השמש, ולכן אין צורך במשקפי ליקוי, בפילטרים או באמצעי הגנה אחרים. בליקוי חמה המצב שונה, ושם צפייה בלי הגנה מתאימה מסוכנת לעיניים. על זה יש לנו מדריך נפרד: ליקוי חמה: מתי הליקוי הבא בישראל ואיך צופים בבטחה.

מה משפר את החוויה:

• משקפת רגילה: גם משקפת פשוטה מראה את גבול הצל ואת שינויי הצבע על פני הירח.
• חושך: רחוק מתאורת רחוב הגוון האדום בולט יותר, ואפשר לראות גם כוכבים שמופיעים כשהירח מתעמעם.
• סבלנות: מתחילת השלב החלקי ועד השיא עוברת יותר משעה. כדאי לצאת מוקדם ולעקוב אחרי ההתקדמות.
• אירועי תצפית: מצפים ואגודות אסטרונומיה מארגנים לעיתים תצפיות ציבוריות סביב ליקויים בולטים. את הפרטים מפרסמים בדרך כלל זמן קצר לפני האירוע.

צילום ליקוי ירח בסמארטפון ובמצלמה

ליקוי מלא קל יחסית לצילום, כי הוא נמשך זמן רב והירח נשאר באותו אזור בשמיים. עם זאת, ירח אדום חשוך הרבה יותר מירח מלא רגיל, ומצלמות במצב אוטומטי נוטות להתבלבל. כדי להתאמן מראש, אפשר להיעזר במדריך לצילום הירח המלא באוקטובר.

• חצובה או משטח יציב: בשלב המלא נדרשת חשיפה ארוכה יותר, וכל רעידה מטשטשת את התמונה.
• מצב ידני או מצב לילה: בסמארטפון כדאי לנעול פוקוס על הירח ולהוריד ידנית את החשיפה. אחרת הירח יוצא כתם לבן ושרוף בשלב החלקי.
• להימנע מזום דיגיטלי חזק: הוא מוסיף רעש. עדיף להשתמש בזום אופטי, לצלם ברזולוציה מלאה ולחתוך אחר כך.
• סדרת תמונות: צילום כל כמה דקות מאפשר לבנות קולאז' של כל השלבים או סרטון מואץ.
• שילוב עם נוף: בליקוי של דצמבר 2028 הירח יהיה נמוך בתחילת הערב, וזו הזדמנות לצלם אותו מעל קו רקיע או מעל נוף מוכר.

אם אתם שוקלים מצלמה ייעודית עם עדשת זום ארוכה, אפשר לקרוא את המדריך שלנו למצלמה דיגיטלית. עד הליקוי יש יותר משנתיים להתאמן על הירח המלא הרגיל.

מה כדאי לעשות עכשיו לקראת הליקויים הבאים

אין ליקוי בולט מעל ישראל בחודשים הקרובים, אבל כמה צעדים פשוטים יעזרו לא לפספס את הבאים:

1. הכניסו ליומן שלושה תאריכים: 6 ביולי 2028 (חלקי, בערב), 31 בדצמבר 2028 (מלא, בערב) והלילה שבין 20 ל-21 בדצמבר 2029 (מלא, אחרי חצות).
2. אמתו את השעות סמוך לאירוע: השעות כאן מבוססות על חישוב עולמי. אתרי אסטרונומיה שמאפשרים לבחור מיקום מציגים גם את זריחת הירח וגובהו מעל האופק בעיר שלכם.
3. אתרו מראש נקודת תצפית: לליקויים של שעות הערב צריך אופק מזרחי פתוח. גג, גבעה או חוף פתוח עדיפים על רחוב עירוני.
4. היזהרו מכותרות מבהילות: סביב כל ליקוי מסתובבות ברשתות החברתיות טענות על "ירח דם" חד-פעמי או על נבואות. ליקוי ירח הוא אירוע שמחושב שנים מראש, והקטלוגים של נאס"א מפרטים ליקויים עשורים קדימה.
5. אם אתם בחו"ל: כל ליקוי נראה מחצי כדור הארץ. טיול באירופה או באמריקה בתאריך של ליקוי שקשה לראות מישראל, כמו ינואר 2028, יכול להפוך להזדמנות תצפית.

שאלות נפוצות

מתי ליקוי הירח הבא בישראל?

האירוע הקרוב שמתרחש בלילה מעל ישראל הוא ליקוי פנומברלי בלילה שבין 20 ל-21 בפברואר 2027, אבל ההתעמעמות בו עדינה. ליקוי חלקי ברור צפוי ב-6 ביולי 2028, וליקוי מלא ב-31 בדצמבר 2028.

האם מותר להסתכל על ליקוי ירח בלי משקפיים מיוחדים?

כן. בליקוי ירח מסתכלים על הירח ולא על השמש, ולכן הצפייה בטוחה בעין חשופה, במשקפת ובטלסקופ. משקפי ליקוי נדרשים רק בליקוי חמה.

כמה זמן נמשך ליקוי ירח?

השלב החלקי, מכניסת הירח לצל הפנימי ועד יציאתו, יכול להימשך יותר משלוש שעות. השלב המלא קצר יותר: בליקוי של 31 בדצמבר 2028 הוא צפוי להימשך כשעה ו-11 דקות.

האם ראו מישראל את ליקוי הירח של אוגוסט 2026?

כמעט לא. הליקוי החלקי התחיל לפנות בוקר, כשהירח היה נמוך במערב, והשיא הגיע אחרי שהירח שקע והשמש זרחה בישראל.